הפסנתר מרקיד בנקישות מתרפקות את הקלידים הלבנים והשחורים לצלילי לילה שטוף ירח. במחול של פנטסיה נפתח אלבומו הטרי של אמדורסקי, צד א', כאשר הרצועה
הראשונה, הרחובות ממריאים לאט, מטפסת ומאמירה עם מילותיו של דוד אבידן אל
זוהר הכוכבים.

מאז ומתמיד אמרו על אסף אמדורסקי (ובצדק) שיש לו יכולת להמציא עצמו מחדש בכל
פעם, אך נדמה כי הפעם הוא מתעלה על עצמו באופן מושלם. השיר "הרחובות ממריאים
לאט" יוצר הרגשת ריחוף תוך כדי התבוננות מחוץ לתמונה כשאיתה נופלות טיפות של
תובנה מעמיקה על החיים. אסף אמדורסקי נוסך את קולו אל תוך המילים המדויקות של